זה כמו ריח…

מכירים את זה שאתם אומרים משהו אבל לא מרגישים בהתאם, ואנשים קולטים את הרגש שלכם ולא את מה שאתם אומרים? למשל כשאתם מנסים לשדר ביטחון אבל בפנים אתם בלחץ, ואנשים קולטים את הלחץ הזה?

כל כך הרבה פעמים השתמשתי במהלך פגישות ייעוץ וסדנאות במשפט הזה: "זה כמו ריח".

דוגמה מהתקופה האחרונה: אדם שפוטר מעבודתו בגלל הקורונה. בראשו רצות אינספור מחשבות שאני קוראת להן "מחשבות מייצרות לחץ". למשל, "אני לעולם לא אמצא עבודה כזו", "לא יהיה לי כיף עם האנשים כמו שהיה לי", "אני כישלון".

הבחור הזה מוזמן לראיון עבודה. הוא הולך לראיון ומשנן לעצמו שהוא חייב להצליח. הוא רוצה את התפקיד הזה מאד. אבל בפנים הוא מרגיש "כישלון, לא אמצא בחיים עבודה נהדרת כמו זו שהיתה לי, לא יהיה שם כיף".

הוא מסיים את הראיון והמראיין אומר לעצמו שהוא עשוי להתאים, יש לו כל מה שצריך בקורות החיים, אבל… אבל משהו שם לא עבד…. והמראיין בעצמו לא תמיד יודע להסביר לעצמו מה לא עבד שם. כי…. הדברים האלה הם כמו ריח!

שנים שאני משתמשת בביטוי הזה, "זה כמו ריח", בלי להכיר את המנגנון הפיזיולוגי שעומד מאחורי זה. מתברר שיש לזה אפילו תמיכה מחקרית.

מתברר גם, שזה לא "כמו ריח". זה ממש ריח

"חומרי אזעקה" (Alarm substances), הם אותות כימיים הנישאים באוויר, המשוחררים על ידי האדם לסביבה. חומרים אלה משדרים את הלחץ הרגשי שהאדם חווה, לאנשים אחרים בסביבתו.

במחקר שבוצע בניו יורק נבדק האם בני אדם, כמו יונקים אחרים, מסוגלים לזהות מתח רגשי אצל אנשים אחרים, על ידי רמזים כימו-סנסוריים. כלומר, האם אנחנו מסוגלים "להריח" לחץ של אנשים אחרים.

דגימות זיעה שנאספו מאנשים שהיו תחת לחץ רגשי אקוטי, הוצגו בפני קבוצת הניסוי במהלך ארבעה ניסויים. לקבוצת הביקורת הוצגו דגימות זיעה שנאספו מאנשים לאחר פעילות גופנית.   

בסריקת fMRI נמצא שבקרב המשתתפים שקיבלו דגימות זיעה שנבעו מלחץ רגשי הופעלה האמיגדלה. האמיגדלה היא אותו גרעין במוח שאחראי על התגובה הראשונית שלנו לגירוי,  וקובעת האם זה בסדר להיחשף אליו או שכדאי להימנע ממנו. האמיגדלה ידועה כאזור רגשי במוח, המקושר לתחושות של פחד. היא רגישה מאוד להורמוני לחץ והיא מעורבת בוויסות רגשי ובתגובה הרגשית לסכנה.

בסריקת fMRI נמצא שבקרב המשתתפים שקיבלו דגימות זיעה שנבעו מפעילות גופנית לא נצפתה הפעלה של האמיגדלה.

בניסוי נוסף שבחן את ההשפעות ההתנהגותיות של חשיפה ל"חומרי האזעקה", נמצא שהחשיפה לדגימות הזיעה שנובעות מלחץ מחדדות את תפיסת הרגש של צילומי הבעות פנים. בניסוי זה הוצגו למשתתפים במהירות צילומי הבעות פנים נייטרליות והבעות פנים כעוסות. הבעות פנים כעוסות נחשבות ל"רמז לסכנה", מאחר והן מפנות את תשומת ליבנו לכך שמשהו עשוי להיות לא תקין בסביבה.

המשתתפים שנחשפו לדגימות זיעה הנובעות מלחץ הבדילו טוב יותר בין הבעות הפנים הכעוסות לנייטרליות. החוקרים הסיקו מכך שהחשיפה ל"ריח של לחץ" של אחרים מחדדת את היכולת שלנו לזהות איומים עמומים בסביבה.  

החוקרים מציינים שהממצאים מניסויים אלו מצביעים על איתות כימו-סנסורי אנושי ללחץ רגשי, שיש לו השפעות נוירוביולוגיות והתנהגותיות על אחרים.

מה המשמעויות של כל זה?

כשאנחנו בלחץ, אנחנו משדרים לאוויר אותות כימו-סנסוריים שנקלטים אצל אנשים אחרים, ומפעילים אצלם תגובה רגשית והתנהגותית.

חישבו על כל הפעמים בהן אתם בלחץ ליד הילדים שלכם…

או אם אתם מנהלים, על הפעמים בהן אתם בלחץ ליד העובדים שלכם, ומפעילים תגובת לחץ אצלם. כך, במקום שתהוו באפר, ותסייע לעובדים להפחית לחצים, אתם בעצם ללא ידיעתכם מהווים קטליזטור ללחץ של העובדים ומגבירים אותו.

מה עושים?

ראשית, כמו תמיד, המודעות לכך שאנחנו "משדרים לחץ", ושזה עובר ממש בריח מאיתנו לאחרים, היא קריטית.

שנית, חשוב שנדע לזהות במהירות את התגובות שלנו ללחץ, כדי שנוכל לציין לעצמינו ש"אנחנו בלחץ וזה מה שקורה לנו עכשיו". אנחנו לא תמיד יודעים לעשות את זה.

הצעד השלישי הוא ללמוד טכניקות לעצירת כדור הלחץ השלילי הזה. אני קוראת לטכניקות האלו Step out . טכניקה אחת כזו לדוגמה היא תרגיל נשימה, שהוא תרגיל "חירום" שפועל תוך 3 דקות.

לנהל לחץ ולהעלות את החוסן שלנו התקופות קשות ומאתגרות, זו עבודה של מודעות ומשמעת עצמית. החדשות הטובות הן שיש כלים ממש טובים ויעילים לעשות את זה.

המאמר מלא: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2713432/ 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב twitter
Twitter
יצירת קשר
* נדרש
דילוג לתוכן