חוסן אישי וארגוני

חוסן אישי

מה זה חוסן אישי? 

למונח חוסן יש הגדרות רבות. הגדרה אחת מקובלת היא "היכולת להתמודד באופן מוצלח עם מצבים קשים ובתוכם מצבים טראומטיים". חוסן מדבר על יכולת ההשתקמות, על ניהול שגרת חיים נורמליים גם לנוכח מצבי קושי ומשבר, ועל Well Being – רווחה פסיכולוגית, פיזיולוגית, חברתית, משפחתית, תעסוקתית ורוחנית.

הגדרה נוספת שאני מחבבת במיוחד היא "היכולת להתנהג בדרך חדשה כאשר הדרך שבה התנהגת תמיד אינה זמינה לך יותר". ההגדרה הזו מקפלת בתוכה רבדים רבים של התנהגויות, גישות, אמונות, כישורים ויכולות.

עוד הגדרה של חוסן היא "סט של תהליכים המאפשרים תוצאות טובות למרות הימצאותם של איומים רציניים". במילים אחרות, חוסן הוא היכולת להתמיד מול אתגרים ולהתאושש ממצבי מצוקה וקושי.

חוסן בעצם מדבר על היכולת של אדם להסתגל בהצלחה, לשמור על כשירות תפקודית, ולהתאושש ממצוקות וממצבי לחץ משמעותיים בחיים. חוסן רגשי מוגדר כיכולתו של האדם להסתגל לתנאים שליליים שונים תוך שמירה על תחושת מטרה, איזון ורווחה נפשית ופיזית חיובית.

חוסן הוא לא רק לשרוד את אתגר החיים, אלא ללמוד ולגדול מהם, ולהתחזק כתוצאה מהם. יכולת זו הינה גורם מפתח בקביעת האופן שבו אנשים יגיבו לשינויים, והיא יכולת שעשויה להתפתח עם הזמן ובנסיבות המתאימות.

ממה מורכב החוסן האישי שלנו?

גם לשאלה הזו יש מספר תשובות. יש הסבורים שחוסן אישי מורכב מ-4 סוגים של חוסן: פיזי, מנטלי, רגשי ורוחני. אחרים מוסיפים גם את מרכיב החוסן החברתי.

יש מספר עדויות מחקריות לכך שגורמים אלה תורמים לחוסן האישי: אופטימיות, יכולת פתרון בעיות אפקטיבית, אמונה, תחושת משמעות, חוללות עצמית (תחושת מסוגלות), גמישות, שליטה בדחפים, אמפתיה, מערכות יחסים קרובות ורוחניות.

בצבא ארה"ב לדוגמה, ישנה תוכנית חוסן מבוססת מחקר, שפותחה במרכז לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת פנסילבניה, ובה מלמדים "6 יכולות ליבה" שבהן התוכנית ממוקדת על מנת לפתח חוסן:

  1. מודעות עצמית – זיהוי אישי של המחשבות, הרגשות, ההתנהגויות והדפוסים שאינם פרודוקטיביים.
  2. ויסות עצמי – היכולת לווסת דחפים, חשיבה, רגשות והתנהגויות, על מנת להשיג יעדים, והיכולת להביע רגשות.
  3. אופטימיות – הבחנה בדברים הטובים שבעצמי ובאחרים, זיהוי הדברים שיש לי שליטה לגביהם, ואתגור אמונות שאינן מקדמות.
  4. גמישות מנטלית – היכולת לחשוב באופן גמיש ומדויק, להסתכל על דברים בפרספקטיבה ונכונות לנסות אסטרטגיות חדשות.
  5. חוזקות אישיות – זיהוי נקודות החוזק של עצמי ושל אחרים, הסתמכות על נקודות החוזק של עצמי על מנת להתמודד עם אתגרים וקשיים ולעמוד ביעדים, וטיפוח גישה של חוזקות במנהיגות שלי.
  6. קשרים – בניית מערכות יחסים חזקות באמצעות תקשורת חיובית ויעילה, אמפתיה, נכונות לבקש עזרה ולהציע עזרה.


מודל חוסן אחר שנחקר רבות מציין 4 מקורות של חוסן אישי: ביטחון, משמעות ומטרה, סתגלנות ותמיכה חברתית.

חוסן אישי בעבודה

כשאני מדברת על פיתוח של חוסן אישי בהקשר של עולם העבודה, אני מתכוונת ליכולת של אנשים לתפקד תוך שמירה על הרווחה האישית שלהם (Well-being), ועל היכולת של אנשים להתמודד באפקטיביות עם אתגרי עולם העבודה במאה ה-21.

עבודה על מקורות החוסן והמרכיבים שציינו לעיל, מסייעת לנו להרחיב את רפרטואר ההתנהגויות, הכישורים והיכולות שלנו, ומאפשרת לנו ליצור מרחב גדול וגמיש יותר מבחינה מנטלית, רגשית, פיזית וחברתית.

לעתים קרובות הדגש בנושא הזה הוא באופן טבעי על היכולת של אנשים להתמודד באפקטיביות עם רמות הלחץ הגבוהות, הדרישות הגוברות, העומס, והצורך "לג'נגל" בין תחומי חיים שונים – ילדים, זוגיות, עבודה, פנאי ועוד.

כאשר אנחנו עובדים על החוסן האישי שלנו, הפגיעות שלנו ללחץ ושחיקה פוחתת. היכולת שלנו להכיל רמות גבוהות של לחץ ולהמשיך לתפקד באפקטיביות תוך כדי "שמירה על עצמינו" עולה. לכן, היכולת הנרכשת לנהל לחץ (Stress management) היא בעיני אחת מהיכולות החשובות ביותר בפיתוח של חוסן אישי.

היבטים נוסף שאני מדגישה בפיתוח של חוסן אישי הם היכולת שלנו "למלא את דלי המשאבים של עצמינו", בעיקר בתקופות שבהן אנחנו מרגישים שאנחנו "מרוקנים", שאין לנו כוחות ושהאנרגיה שלנו נמוכה. מדהים איך אנחנו שוכחים את המשאבים, היכולות, הכישורים והחוזקות שעומדים לרשותנו כשאנחנו בלחץ או במשבר. יש לזה אפילו הסבר פיזיולוגי, שגם עליו אני מדברת לא מעט.

היבט נוסף של חוסן אישי, שהוא בעיני מרכזי וחשוב מאד, היא תחושת המשמעות. ניטשה כתב, וצוטט על ידי ויקטור פרנקל בספרו "אדם מחפש משמעות", ש"מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'".

אנשים שיש להם "למה", שיש להם תכלית וסיבה, שיש להם אמונה במשהו שגדול מהם, שיש להם משמעות – הם אנשים שהיכולת שלהם להכיל, לספוג ולהתמודד עם קשיים, לחצים, אתגרים ומשברים גבוהה יותר. הם יוכלו לשאת כמעט כל "איך".

חוסן ארגוני

המציאות של העולם החדש מספקת לארגונים הזדמנויות מגוונות לצד משברים ישנים וחדשים. 

חוסן ארגוני הוא יכולתו של הארגון להפוך מצב של משבר להזדמנות לפיתוח הארגון, ולתפקד בסביבה משתנה. ארגונים בעלי חוסן הם ארגונים שמסוגלים לשמור על רציפות עסקית, גם לנוכח מצבי משבר ולחץ. 

מצבי משבר עשויים לנבוע מאירועים כגון שריפה, אסונות טבע, איומים ביטחוניים, מתקפת האקרים, בעיות בתשתיות, תאונות עבודה, מעילות, משברים המשפיעים על לקוחות / ספקים, תקלות בשרשרת אספקה, בעיות מימון, שינויים בשוק ההון, שביתות ועוד ועוד.

מרכיבי החוסן הארגוני הם מוצרים, תהליכים ואנשים. בעוד שארגונים משקיעים מאמצים רבים לגבות תהליכים ומוצרים, הטיפול במרכיב החוסן האנושי, שהוא הסיכון הגדול והמשפיע ביותר על יכולת הארגון להתאים את עצמו למצבים משתנים ולהתפתח, בדרך כלל אינו במרכז תשומת הלב.  

איך מפתחים חוסן ארגוני?

המטרה בתהליכי פיתוח חוסן ארגוני היא לצמצם למינימום את משך "חוסר התפקוד הזמני" שהארגון חווה בעת משבר, ולאפשר לארגון לחזור לתפקוד מלא, גם אם לעתים אחר, במצב החדש.

מטבע הדברים ההתמקדות שלי היא בהון האנושי של הארגון. על מנת שהארגון יערך להתמודדות עם מצבי משבר לצורך שימור הרציפות העסקית, ויפתח יכולות חדשות ופורצות דרך גם בשגרה.

העבודה על פיתוח חוסן ארגוני היא תהליך המורכב ממספר שלבים והיבטים, והוא מחייב עבודה על ההנהלה הבכירה של הארגון ומנהלים בדרגים השונים.

אני ממקדת את עבודתי בפיתוח חוסן ארגוני בהיבטים הבאים:

  • עבודה עם צוות ההנהלה על ההובלה, המנהיגות, התהליכים הארגוניים, התקשורת, שתופי הפעולה, עבודת הממשקים, הגמישות, ההסתגלות וניהול השינויים ועוד.
  • הכשרת מנהלי הארגון במיומנויות ניהול הכרחיות הקשורות לחוסן אישי וארגוני, ניהול לחץ, התמודדות ומניעת שחיקה.
  • פיתוח צוותים אורגניים ועבודה על היבטי חוסן צוותי ואישי.
  • הקניית ידע על המאפיינים של ההתנהגות האנושית בזמני קושי ומשבר.
  • זיהוי סיכונים בניהול ההון האנושי לקראת משבר וקושי.
  • בניית פרקטיקות וטכניקות של ניהול ההון האנושי בזמני משבר ואתגר.
  • פיתוח תכנית חוסן ארגוני כהכנה למצבי משבר ואתגר.
דילוג לתוכן