להיות חיובי זה לא תמיד טוב…

להיות חיובי זה לא תמיד טוב
(ולא רק בבדיקות קורונה)

נערה חוזרת מבי"ס, מבואסת לאללה.
היא רבה עם חברות שלה,
הנער שהיא אוהבת אוהב מישהי אחרת,
והיא קיבלה ציון נמוך במבחן בחשבון.

בבית מקבלת אותה אמא שלה,
אופטימית מלידה,
רואה תמיד את חצי הכוס המלאה,
ובכלל מאמינה שלא צריך להתעכב על דברים שליליים,
וגם לא לדבר או לחשוב עליהם.

הנערה מתחילה לספר לאמא שלה
על היום שלה בבי"ס,
ומהר מאד האם אומרת לה
"אל תחשבי על זה, תהיי חיובית".

תסריט שני:
דניאל, מהנדס ואב צעיר
משתף את ראש הצוות שלו
שממש קשה לו בשבועות האחרונים
עם הלחץ ושעות העבודה הארוכות
שדורש הפרויקט העכשווי.

הוא מתחיל לספר לה
על לילות בלי שינה, על ימי עבודה של 15 שעות,
על זה שאין לו שנייה לעצמו
וגם על זה שהוא כבר לא זוכר
איך זה סתם לשבת ולדבר עם אישתו.

המנהלת, שירה, בחורה מוכשרת
ואמא בעצמה לשני ילדים קטנים,
אומרת לו" רק וייבים חיוביים!,
זה בקטנה, אתה תתגבר על זה.
אם אני יכולה אתה בטח יכול".

"תחשוב טוב יהיה טוב",
"תהיי חיובית", "אין ימים רעים"….
מכירים את המשפטים האלה נכון?

כאחת שפיתוח חוסן הוא הביזנס שלה,
אני הראשונה שאדבר בחשיבות האופטימיות
(ובאופן אישי זו גם אחת היכולות שאני הכי עובדת עליהן בעצמי).

 

ולצד זה, יצא לי גם לחוות (יותר מדי)
את הצד האפל של החיוביות.

חיוביות רעילה –  Toxic Positivity
מוגדרת כהכללה מוגזמת ובלתי יעילה של
שמחה ואופטימיות בכל קשת המצבים בחיים.
תהליך החיוביות הרעילה מביא להכחשה, מזעור וביטול
של החוויה הרגשית האנושית האותנטית.

כמו כל דבר שנעשה יותר מדי,
כשמשתמשים בחיוביות כדי
לכסות או להשתיק את החוויה האנושית,
היא הופכת לרעילה.

כשאנחנו מבטלים את קיומם של רגשות מסוימים,
אנחנו נכנסים להכחשה ולהדחקה רגשית.
לפעמים אנחנו מקנאים, כועסים, ממורמרים וחמדנים.
לפעמים החיים פשוט מבאסים.
כשאנחנו מעמידים פנים שאנחנו "בוייב חיובי" כל הזמן ובכל מצב,
אנחנו שוללים את תקפותה של חוויה אנושית אמיתית.

קארל יונג אמר "אני מעדיף להיות שלם מאשר טוב".

זה ממש ממש קשה להיות
או לחיות לצד Toxic Positivity.
כשההורה / בן-בת זוג / מנהל.ת / חבר.ה
לא מאפשרים לך לספר על חוויה שלילית שעברת,
לקטר, להביע רגשות שליליים,
לכעוס, להתבאס –
התחושה היא בדידות איומה.

ואז, לא רק שאת עצובה או מעוצבנת,
את גם מרגישה "לא בסדר"
על זה שאת מרגישה ככה ועל זה שאת "לא חיובית".
באופן כללי הדחקה של רגשות
עשויה לפגוע בבריאות שלנו והיא לא מומלצת בכלל.

אז מה עושים?

על קצה המזלג –

מהצד של החיוביים המרעילים
שימו לב שאתם לא מבטלים תחושות ורגשות
של אנשים אחרים, בשם ה"חיוביות".

במקום "הדברים מסתדרים בסוף תהיי חיובי",
נסו להגיד "אני רואה שזה מלחיץ אותך,
אני יכול לעזור איכשהו?"

מהצד של ה"מוכרחים להיות שמח"
(כלומר, אלה שלא מאפשרים להם להיות "שליליים" לפעמים),
קודם כל תזכרו שזה בסדר לא להיות בסדר.
כשאתם נתקלים בחיוביות-יתר,
שקפו לאדם שמולכם איך זה גורם לכם להרגיש
ולמה חשוב לכם כן לדבר על מה שקרה ועל איך שאתם מרגישים.

וכמו שאני תמיד אומרת,
לקטר זה החיים 😊
אבל בגדול הכל סבבה.

בתמונה: חשוך בפנים מואר בחוץ חיים בשלום ביחד.  

Facebook
LinkedIn
Twitter
יצירת קשר
* נדרש
דילוג לתוכן