3 דרכים להימנע משיברון לב – Adaptable-Mindset
פעם, לפני הרבה שנים, כשהייתי רווקה, היתה לי נטייה להתאהב בגבר הלא-נכון. כלומר זה שלא פנוי רגשית, שלא מחפש קשר מחייב, שלא בא לו משהו רציני. הבנתן את הז'אנר. העניין הוא, שיכולתי להריח אותו ממרחק
דף הבית » לחץ ופוריות
פעם, לפני הרבה שנים, כשהייתי רווקה, היתה לי נטייה להתאהב בגבר הלא-נכון. כלומר זה שלא פנוי רגשית, שלא מחפש קשר מחייב, שלא בא לו משהו רציני. הבנתן את הז'אנר. העניין הוא, שיכולתי להריח אותו ממרחק
איזה רגש מבאס זה תסכול, נכון? לפני מיליון שנים כשלמדתי נהיגה בגיל 17, נכשלתי בטסט. שוב. ושוב. ושוב. (עברתי בטסט רביעי, סתמו). אני זוכרת שאחרי הפעם השנייה והשלישית, התגובה הראשונה שלי היתה "טוב אז אני
16.1.24 ניהול לחץ בסדנה הזו תלמדו כלים פרקטיים לנהל את רמות הלחץ שאתם חווים במקום שהלחץ ינהל אתכם! מה לומדים? מה זה לחץ? – הבנת המושג. אבחון התגובות האישיות ללחץ ב-4 רמות. מה קורה לנו
ומה זה Doomscrolling? כשאנחנו נצמדים לטלוויזיה ורואים יותר מדי חדשות, או נחשפים שוב ושוב לתמונות, סרטונים, עדויות וסיפורים קשים, הבריאות הנפשית שלנו בסכנה. יש לזה מילה באנגלית – Doomscrolling. Doomscrolling או doomsurfing, הן מילים חדשות
אז אחרי שבחודש הראשון של המלחמה עסקנו בעיקר בחוסן והתמודדות עם הלחץ והחרדה, גם ברמה האישית וגם ברמה הניהולית, עכשיו נכנסנו למן איזו "שגרת חירום" שהולכת ללוות אותנו כנראה זמן מה. לצערנו. כן, אני יודעת
במפגשי מנהלים.ות שאני מנחה עכשיו, בימי המלחמה, אני מציעה למנהלים למפות את הצוות,ולכתוב לעצמם פרטים חשובים לגבי כל אחד מהא.נשים בצוות,על מנת שיוכלו לתת מענה כמה שיותר אישי וספציפי,לכל אחד מהאנשים. כאן אתן יכולות ויכולים להוריד
אחד הדברים החשובים עכשיו כדי לשמור על השפיות שלנו,ועל הבריאות הפיזית והנפשית,היא לשמור על איזושהי שגרה. זו לא השגרה הרגילה שלנו. תשכחו מזה.זו שגרה מיוחדת לזמן המלחמה,שאנחנו חייבים לייצר לעצמנו. אחרת נשתגע. זו שגרה שמטרת-העל
שחיקה בזמן מלחמה: סיבות והתמודדות התמודדות אזרחית מתמשכת בתקופת מלחמה מביאה לעייפות רגשית ופסיכולוגית עמוקה. אזרחים, בתוך הכאוס, חווים לעתים קרובות צורה ייחודית של שחיקה. הגורמים המרכזיים לשחיקה הזו הם: חשיפה מתמשכת למצבים מסכני חיים,
לעתים קרובות אנחנו חווים ושומעים על ההשפעות השליליות של אירועים טראומטיים שאנחנו חווים בחיים. לצד זאת, האם ידעתן שהרבה אנשים חווים גם שינויים חיוביים לאחר משברים ואירועים טראומטיים? התופעה הזו נקראת צמיחה פוסט טראומטית –
דמיינו לכם קבוצת מנהלות ומנהלים בדרג דומה, מארגונים שונים, שנפגשת פעם בשבוע לשעה וחצי, ומדברת, מתייעצת ולומדת על המיומנויות הכי קריטיות במציאות הכיאוטית והמשתנה שאנחנו חיים בה. נשמע נחוץ ומדויק נכון? תכירו את קורס Resilient
השבועות האחרונים היו מורכבים מאד בעבודה שלי, והשבוע היו פעמים שדברים הגיעו לנקודת רתיחה. לדבר על לחץ וחוסן בקבוצות שיושבים בהן אנשים מכל הקשת הפוליטית בישראל, וממגזרים שונים ומגוונים, מציף את כל הכעס, התסכול, הפחד,
אני רוצה לדבר על הצד האפל של המשמעות בעבודה – אותה משמעות שאנחנו מרבים לדבר עליה. המשמעות שכולנו מחפשים, ההרגשה שאנחנו עושים משהו חשוב, משהו שיש לו ערך. אותה משמעות שהיא חלק סופר מהותי בחוסן
העיסוק בזה התחיל כנראה מסרטון וההאשטאג #QuietQuitting בטיקטוק, אבל התופעה עצמה נמצאת איתנו כבר לא מעט זמן. למען האמת, היא היתה פה מאז ומתמיד. גם לפני 20 שנים דיברנו בסדנאות "הנעת עובדים" על אנשים ש"באים
"אמא, אמא, אמא" כולנו מכירות את זה באוגוסט, נכון? תש'מעו סיפור. 1. "זה לא יעבוד לי" לפני כמה ימים הנחיתי סדנה באיזושהי חברה. על התחלת הסדנה נכנסה מישהי לחדר באיחור של כמה דקות, כולה רוח
להיות חיובי זה לא תמיד טוב (ולא רק בבדיקות קורונה) נערה חוזרת מבי"ס, מבואסת לאללה. היא רבה עם חברות שלה, הנער שהיא אוהבת אוהב מישהי אחרת, והיא קיבלה ציון נמוך במבחן בחשבון. בבית מקבלת אותה