בכל שנה, בערב ראש השנה, בין הבישולים לשיחות הטלפון, יש רגע קטן של חשבון נפש.
משהו בתאריך הזה מזמין אותנו לעצור ולשאול, מה אני רוצה שיהיה אחרת השנה.
ואז מגיע "אחרי החגים", היומן מתמלא, והרשימה נשארת בפתק באפליקציה.

הבשורה הראשונה היא שהתאריך הזה הוא נכס פסיכולוגי אמיתי, מתועד במחקר. הבשורה השנייה היא שצריך לדעת להשתמש בו.

כבר אני שמה פה את העובדה שבחצי השני של העמוד יש כלי פרקטי שתוכלו למלא און ליין ולשלוח לעצמכן, שיעזור לכן לקבל החלטה בראש השנה, שתחזיק גם אחרי סוכות!

רעות והרשימה שחוזרת

רעות מנהלת משאבי אנוש בחברה עם 400 עובדים.
כל ערב ראש השנה היא כותבת רשימה, ובכל שנה היא כותבת בערך את אותה רשימה:
לצאת מהמשרד בחמש פעמיים בשבוע. להפסיק לענות לוואטסאפ בשבת. לחזור לתהליך פיתוח המנהלים שנדחה שוב ושוב.

בשנה שעברה, בשבוע שאחרי סוכות, היא שלחה לי הודעה.
"אני לא מבינה איך הרשימה מתאדה בדיוק אחרי החגים".

רעות בחברה טובה, ויש לזה הסבר מדויק.

מה קורה לנו סביב תאריך מסמן

במחקר שפורסם בכתב העת Management Science החוקרים כתבו על המושג "אפקט ההתחלה הטרייה", The Fresh Start Effect. הם בחנו מה קורה להתנהגות של אנשים סביב מה שהם מכנים ציוני דרך זמניים, תאריכים שמסמנים גבול בין תקופה לתקופה.

הנתונים מדברים בעד עצמם:

בחיפושי גוגל אחרי המילה diet, לאורך 3,104 ימים, החיפושים עלו ב-14% בתחילת שבוע חדש, ב-82% בתחילת שנה חדשה, וב-10% אחרי חג לאומי.
בנתוני חדר כושר של אוניברסיטה, כמעט 12,000 מנויים, הביקורים עלו ב-33% בתחילת שבוע, ב-47% בתחילת סמסטר, וב-24% אחרי חופשה.
בפלטפורמה שבה אנשים חותמים על התחייבות לשינוי, יותר מ-66,000 התחייבויות, המספרים זינקו ב-145% בתחילת שנה חדשה וב-55% אחרי חגים.
ראש השנה הוא אחד מציוני הדרך העוצמתיים שיש לנו, כי הוא מסמן גבול תרבותי, אישי ומקצועי בו זמנית.

שני המנגנונים שעובדים לטובתנו

החוקרים מציעים שתי סיבות לאפקט, ושתיהן שוות הכרות.

1. הראשונה היא הפרדה מהעצמי הקודם. תאריך מסמן מאפשר לנו לתייק את הגרסה הפחות מוצלחת של עצמנו בתוך התקופה שנגמרה, ולפגוש את עצמנו כמי שיכולה אחרת. מה שלא הצליח בשנה שעברה שייך לשנה שעברה.
2. השנייה היא הסתכלות בתמונה הגדולה. תאריך מסמן קוטע לרגע את רצף הימים ומעלה למעלה את השאלות הגדולות, מה חשוב לי, לאן אני הולכת. ברוב ימות השנה אנחנו עסוקות בשאלה מה יש לי היום ביומן, וסביב תאריך מסמן אנחנו פנויות לשאול מה אני רוצה מהשנה הזאת.

וזה עובד גם בתוך ארגונים

כאן זה נעשה מעניין במיוחד עבורנו. בניסוי שדה שפורסם ב-2021 בקרב 6,082 עובדות ועובדים בארבע אוניברסיטאות בארצות הברית, נשלחה הצעה להגדיל את החיסכון הפנסיוני. לחלק מהמקבלים ההצעה נוסחה כהתחלה "אחרי יום ההולדת שלך" או "אחרי השנה החדשה", ולחלק אותו תאריך ממש נוסח כ"בעוד חודשיים".

הניסוח שחיבר את ההתחלה לציון דרך העלה את שיעור ההיענות ביותר מ-50% ביחס לקבוצת הבקרה, והעלה גם את שיעור ההפקדה הממוצע לאורך שמונה חודשים.

אותו תאריך, ניסוח אחר, היענות אחרת לגמרי. כל אחת מאיתנו יכולה לתרגם את זה למחר בבוקר, בהשקת תהליך, בפתיחת מסלול הדרכה, או בהזמנה לשיחת פיתוח.

אז למה הרשימה מתאדה עד סוכות

האפקט הזה הוא דחיפה, וזאת גם מגבלתו. הוא חזק סביב התאריך עצמו, והוא נחלש כשהתאריך מתרחק. במקביל, החזרה מהחגים מביאה איתה יומן צפוף, פערים שנפתחו בשבועות החופשות, וכל מה שנדחה בקלילות ל"אחרי החגים".

שלושה דברים נוספים מחלישים החלטות של תחילת שנה:

1. רשימה ארוכה מדי שמפזרת את הקשב.
2. ניסוח כללי מדי שאין בתוכו אף פעולה.
3. ותכנון שמתאים לשבוע הרגוע ולא לשבוע העמוס.

חמישה מנופים שהופכים החלטה לשינוי שמחזיק:

1. שינוי אחד, תאריך אחד – לבחור שינוי אחד ויחיד לחודש הראשון של השנה. הרשימה הארוכה תמתין בסבלנות, והשינוי האחד באמת יקרה.
2. לנסח לקראת, ולא מפני – בניסוי גדול על החלטות של שנה חדשה, 1,066 משתתפים, שפורסם בכתב העת PLOS One, מי שניסחו את ההחלטה כפעולה שהם מוסיפים דיווחו על הצלחה בשיעור של 58.9% כשנה אחר כך, לעומת 47.1% אצל מי שניסחו אותה כהימנעות. "אצא הביתה בחמש בשלישי ובחמישי" מחזיק טוב יותר מ"אפסיק לעבוד עד מאוחר".
3. פגישה ביומן, ולא כוונה בראש – מטא אנליזה של 94 מחקרים, מצאה שניסוח של כוונת יישום בנוסחת "אם קורה X, אז אעשה Y" משפר משמעותית את הסיכוי לביצוע. תרגמו את השינוי לפגישה ביומן שיש לה שם, והוסיפו משפט אחד למקרה שמשהו ישתבש. למשל, "אם נכנסת פגישה על השעה שלי, אז אני מזיזה אותה לבוקר למחרת".
4. גודל שמתאים לשבוע העמוס ביותר – הרבה החלטות נבנות לפי השבוע האידיאלי, וזה בדיוק השבוע שלא מגיע. השאלה הנכונה היא מה מהשינוי הזה יישרוד בשבוע שבו הכול נופל ביחד. הגרסה הזאת היא הגרסה האמיתית.
5. ציון דרך שני, מתוכנן מראש – כאן טמון הטריק היפה. אם האפקט מתפוגג כשהתאריך מתרחק, אפשר פשוט לקבוע ציון דרך נוסף. בשבוע שאחרי סוכות, בראשון בנובמבר, בתחילת הרבעון. עשרים דקות ביומן לבדיקה קצרה, מה עבד, מה נתקע, מה אני מכיילת. התחלה טרייה שנייה היא חלק מהתכנון, בדיוק כמו הראשונה.

ומילה אישית לקראת השנה החדשה

השנה החדשה הזאת מיוחדת עבורי, כי הספר שלי, איך לעשות יומטוב בעבודה, יוצא לאור בקרוב. הפרק על המיינדסט המסתגל מדבר בדיוק על מה שכתוב כאן, על היכולת להתחיל מחדש בתוך המציאות שיש, ולא רק בתאריכים העגולים.

שתהיה לכולנו שנה טובה, שנה של עבודה שיש בה משמעות, אנשים טובים לצידכן, ושקט פנימי גם בשבועות העמוסים.

קריאה נוספת:
Dai, H., Milkman, K. L., & Riis, J. (2014). The fresh start effect: Temporal landmarks motivate aspirational behavior. Management Science, 60(10), 2563–2582.
Beshears, J., Dai, H., Milkman, K. L., & Benartzi, S. (2021). Using fresh starts to nudge increased retirement savings. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 167, 72–87.
Oscarsson, M., Carlbring, P., Andersson, G., & Rozental, A. (2020). A large-scale experiment on New Year's resolutions: Approach-oriented goals are more successful than avoidance-oriented goals. PLOS ONE, 15(12), e0234097.
Gollwitzer, P. M., & Sheeran, P. (2006). Implementation intentions and goal achievement: A meta-analysis of effects and processes. Advances in Experimental Social Psychology, 38, 69–119.