Burnout – רק מי שהיתה לו אש בהתחלה עשוי לדעוך בהמשך
שחיקה גובה מחיר יקר מאד, גם מהאדם עצמו וגם מהארגון. ברמה האישית העובד חש תשוש, חסר יכולת, עייף וכבוי.
ברמה הארגונית מחירי השחיקה עשויים להיות מוטיבציה נמוכה, מוסר עבודה ירוד, רמת ביצועים נמוכה, איחורים והיעדרויות תכופים, תחלופת עובדים גבוהה, טעויות, מתן שירות גרוע, התייחסות אדישה או גרוע מכך התייחסות עויינת, השפעה שלילית על האקלים בצוות ועוד.
באנגלית שחיקה נקראת Burnout , מילה שמשמעותה דעיכה.
כדי שתהיה דעיכה, חייבת להיות אש לפני כן. דווקא העובדים בעלי המוטיבציה הגבוהה ביותר, אלו המעורבים ביותר, הם אלה הנוטים ביותר להישחק ואלה ששחיקתם היא הקשה ביותר.
מה זו שחיקה?
שחיקה מוגדרת כתחושת תשישות נפשית, גופנית ושכלית, הנגרמת בגלל עומס נפשי מתמיד ומתמשך.
העובד השחוק והתשוש חש חסר יכולת, ורואה את הלקוחות, העמיתים, הממשקים והמנהלים שלו כאובייקטים. עובד כזה נוטה להתנתק, במקום להיות מעורב.
שחיקה נגרמת בעיקר כתוצאה מלחצים נפשיים ממושכים, או מלחצים כרוניים אחרים הקשורים לעבודה. שחיקה אינה קורית בגלל אירועים חריגים ודרמטיים, אלא דווקא בגלל לחצים נמשכים ויומיומיים.
טבעם המתמיד של לחצים אלה ודווקא חוסר המשמעות שלהם, הם שעושים אותם לכבדים מנשוא.
כלומר, אנשים נשחקים לא בגלל שהם כורעים תחת מעמסה כבדה של עבודה, אלא בגלל –
- שהם לא מוצאים בעבודתם אתגרים או תחושת משמעות.
- שהם לא יכולים לנצל בעבודתם את כישוריהם ואת מה שלמדו.
- שהם חשים מבוזבזים וחסרי ערך.
איך מתמודדים עם שחיקה?
הדרכים להתמודד עם שחיקה הן רבות ומגוונות. הדבר החשוב ביותר בהתמודדות עם שחיקה היא ההבנה שלא מדובר בפתרון קסם או בלחיצה על כפתור שמשנה את כל התמונה.
הסיבה העיקרית למרבית מקרי השחיקה היא דווקא ארגונית ואינה טמונה באדם עצמו. זאת אומרת שהעבודה העיקרית היא על שינוי מוקד ההתייחסות מ"מה לא בסדר איתי" ל"מה ניתן לעשות במצב"?
ניתן לחלק את הטיפול בשחיקה לשני מרחבים מרכזיים: המרחב הארגוני והמרחב האישי.
במרחב הארגוני יש לאתר את גורמי הלחץ וגורמים נוספים המשפיעים על רמות השחיקה שהעובדים חווים. לאחר מיפוי הגורמים, יש לבנות תוכנית פעולה מפורטת ובה פתרונות ספציפיים הנתפרים במיוחד עבור הארגון, המחלקה, הצוות, תהליכי העבודה והתקשורת, וגורמים נוספים המשפיעים על השחיקה.
חשוב לציין שלרוב שחיקה אינה נגרמת בגלל גורם אחד ויחיד כזה או אחר, אלא בגלל מכלול גורמים ארגוניים. על כן, אמירות כמו "אין לנו מה לעשות בעניין", או "אי אפשר לטפל בזה", הן לרוב לא נכונות.
במרחב האישי ניתן לסייע לעובד השחוק באמצעות מספר שלבים הכרחיים וקריטיים:
- מודעות לבעיה והבנתה.
- התבוננות אישית על השפעת גורמים אינדיבידואליים כמו אישיות וגישה, על המצב של העובד.
- פיתוח אחריות אישית לפעולה.
- השגת בהירות לגבי הפתרונות האפשריים.
- פיתוח אמצעי התמודדות מותאמים ואישיים.
- שיחה קבוצתית על שחיקה והגורמים לה, ושיתוף בחוויות האישיות של העובדים, התחושות, הרגשות וההתנהגויות שהם חווים.
- סיוע לעובד למצוא משמעות מחודשת בתפקידו ובעבודתו.
- יצירת רשת תמיכה חברתית בתוך הצוות והארגון ומחוץ לו.
האם אני שחוק/ה?
שאלון מדד השחיקה בעבודה שלפניכם הינו שאלון שפותח לצורך שימוש בכל המקצועות, והוא המדד בו נעשה השימוש הנרחב ביותר בעולם.
השאלון נמצא תקף ומהימן במאות מחקרים, בעברית ובשפות נוספות.
לחץ/י כאן להורדת השאלון לאבחון רמת השחיקה שלך בעבודה.