כדי למנוע שחיקה אנחנו צריכים לעשות 3 דברים עיקריים:
1. לזהות את גורמי הלחץ בחיינו ולטפל בהם.
2. ללמוד טכניקות של ניהול לחץ (Stress Management),
לדעת לנהל את רמות הלחץ שאנחנו חווים,
ולהוריד את רמת הלחץ ברגע האמת.
3. לאזן לחצים – לוודא שיש בחיינו משאבי חוסן – אנשים, פעילויות, דברים –
שגורמים לנו להתמלא, להרגיש טוב, למלא את מצבורי האנרגיה שלנו.
לטפל בשחיקה קיימת זה סיפור אחר לגמרי.
ארגון הבריאות העולמי הכיר ב-2019 בשחיקה בעבודה כתסמונת,
ונתן לה לגיטימציה כמצב רפואי.
המצב הרפואי "Burnout" (שחיקה) מוגדר כ"לחץ כרוני
בעבודה שלא נוהל בהצלחה".
כדי לטפל בשחיקה כשהיא כבר קיימת,
כשאנחנו מרגישים מחנק בגרון או "ענן שחור מעל הראש",
ולא בא לנו לצאת בבוקר מהמיטה,
ואנחנו עייפים – פיזית, נפשית ומנטלית,
אנחנו צריכים צריכים לקחת בחשבון
שזה ייקח זמן ושדרושה הפסקה.
יש הטוענים ששחיקה היא בגוף, במערכת העצבים,
ושזו הסיבה שתרפיות דיבור
מסורתיות אינן הפתרון היעיל והאפקטיבי.
הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות זה
לקחת הפסקה מגורמי הלחץ בחיינו.
כלומר, ממש להרחיק את עצמנו פיזית מהסביבה
שבה נכנסנו למצב הזה מלכתחילה.
ולא, לפעמים זה לא פשוט בכלל.
"כמה זמן הפסקה אני צריכה"?
זו שאלה שאני שומעת לעתים קרובות.
ובכן, אין מתכון לזה.
לפעמים זה שבוע, לפעמים זה לכל החיים.
אז התשובה היא: זה תלוי ואינדיבידואלי.
בשלב הבא אנחנו צריכים למצוא
את הדרך האישית שלנו להחלמה (Recovery).
גם פה אין מתכון.
יש כאלה שהמרחק והזמן מאפשרים
להם לראות דברים יותר בבהירות.
יש כאלה שצריכים הרבה עבודה
על איזון לחצים והכנסת גורמים מיטבים לחיים.
יש כאלה שצריכים לארגן מחדש את התפקיד שלהם.
יש כאלה שעושים שינוי מקצועי.
הדרכים רבות ומגוונות,
שזה כמובן חדשות טובות.
העניין המהותי בעיני,
הוא להבין שכשהשחיקה כבר נמצאת,
זה לא משהו שאפשר "לחכות שהוא יעבור".
כי זה לא עובר. זה מתעצם.
אז יפה שעה אחת קודם…